צילומי הריון כטיפול ריגשי

את דרכי בתור צלמת הריון התחלתי בגיל צעיר יחסית, רק בת 22, בעיצומם של לימודי תואר ראשון בקולנוע והרבה לפני שחשבתי להרות בעצמי. 
למן הפעם הראשונה שיצא לי להביט מקרוב בבטן ההריונית של אחת מחברותי ללימודים, חשתי מהופנטת וכאילו ממוגנטת לבטן העגולה והמלאה הזו. הייתי מוקסמת ולא יכולתי להפסיק להביט בה, לגעת ולחוש בעגלגלות המושלמת הזו ולכן, בקשתי את רשותה של חברתי לצלם את הבטן שלה מקרוב, כחלק מפרויקט גמר בסדנת צילומי סטילס. זו הייתה בעצם הנגיעה הראשונה שלי בתחום צילומי הריון, שאז עוד לא היה כל כך נפוץ, מקובל ומוכר לכל אישה הרה.

לאורך השנים, הריון בשבילי, היה מעין כמיהה לאיזושהי תחושת סיפוק טוטאלית, תחושת מלאות, הרגע בו כל הדברים מתארגנים, הנקודה בה הכול מקבל משמעות. אני חושבת כי מאז ומתמיד תליתי תקוות מאוד גדולות בתקופת ההריון, כרגע בו החיפוש מסתיים, נולדת היצירה הקסומה והמופלאה מכל והמימוש המוחלט ביותר של האישה מתרחש. ראיתי את ההריון כתקופת שיא בה האהבה ממלאת ותחושת החיבור והביחד הינם הטהורים ביותר. בפנטזיה שלי, העובר שיצמח בבטני יהיה מעין ישות שתמלא אותי ותאפשר לי להעניק לה ללא מעצורים. מישהו שייתן משמעות לבליל הרגשות והתחושות שבתוכי, מישהו שייתן משמעות לקיומי, מישהו שיהיה נוכח גם לאחר מותי, מישהו שיהווה את ההוכחה שיצרתי משהו, שהייתי. 
זו היתה עבורי פנטזיה רומנטית-רגשנית ללא תקנה ומה שהיה לי קשה כל כך, כשהתחלתי לצלם נשים בהריון כמקצוע, הייתה ההבנה הפתאומית שלי, שאולי לא כולן מרגישות ככה, שאולי לא כולן מרגישות בתקופה זו את תכלית המיצוי האולטימטיבית שלהן, שאולי לא כולן מתמלאות באהבת אין קץ לנוכח החוויה ושאולי לא כולן מרגישות על ידי הבטן העגולה, מלאות ומסופקות, נשיות ונחשקות.
 

רק כאשר הריתי בעצמי התחלתי לפתע לשמוע בתוכי קולות נוספים. פתאום כשהפנטזיה הייתה קרובה למימוש, ניקרו בי מחשבות חדשות וטורדניות, כמו – "מה אם התינוק הגדל בי יערער את אהבתו הגדולה של בעלי אלי, או שלי אליו. מה אם אני לא אחווה מלאות וסיפוק, אלא ארגיש ריקה מתוכן. מה אם במהלך ההריון אשמין מאוד, אאבד את הגמישות והקלילות שלי ואת קווי המתאר הכול כך מוכרים לי." לפתע הצמידות הזו שלי ושל העובר שגדל בתוכי החלה להכביד עלי ובמקום להרגיש מלאת אהבה ומסופקת, הרגשתי חנוקה. מתוך התחושות החדשות שהחלו למלא אותי, השתנתה אצלי לפתע זווית ההסתכלות על ההריון.

הרהורים אלו שהחלו מקננים בי בעקבות הריוני שלי, נטעו בי את האמונה כי המצלמה, בה השתמשתי פעמים אינספור בעבודתי עם נשים הרות, הנה בעצם כלי רב עוצמה, בעל יכולות תרפויטיות אדירות, בחיפושי אחר דרך לנסות ולאפשר את עיבוד התהליך הרגיש והמורכב כל כך, כבתקופת ההריון. לימודי תרפיה באומנות לתואר שני שלמדתי, רק השלימו וחידדו את כיווני המחשבה שלי.

התקופה ההריונית הינה תקופה רגישה בה יש צורך בזהירות בעת מתן טיפול רגשי. בטיפול בנשים בהריון היינו רוצים כי יהיה זה תהליך טיפולי שיחזק את ההריוניות ויעצים את כוחות ההתמודדות שלהן, בשל הקשיים, השינויים והרגישויות שהאישה ההרה חווה. 

לאור המודעות הרבה שיש כיום לתיעוד מצולם של ההריון, אני מאמינה ביכולתו של הצילום במהלך ההריון, להעניק מעין 'רשות' וחופש לאישה ההרה, לחקור ולהתמקד בעצמה ובגופה, ללא מאמץ להיות מובנת, ולו בשל היות כלי זה בלתי אמצעי. אופיו הבלתי אמצעי של טיפול באמנות בכלל והטיפול באמצעות צילום הריון בפרט, מאפשר לאישה ההרה חוויה ייחודית, מחזקת ומעצימה. 

צילום מהווה צורה יחידה במינה של ביטוי חזותי. הוא יכול ליצור דימויים וסמלים עשירים במשמעות וברגש, כיוון ששפת התמונות אינה מוגבלת על ידי המילה המדוברת, או הכתובה ובאמצעותה אפשר להרגיש ולהביע את העולם החיצוני והפנימי בדרך ייחודית. באמצעות התמונות אפשר לחוות ולהתנסות ולתת צורה ומשמעות למצבים ואף לסייע בעיבודם.

מדובר בכלי טיפולי בלתי פולשני, המאפשר לאישה להגיע לכדי התבוננות והבנה עמוקים יותר, בהתאם לקצב ולמקום האישי בו היא מצויה.

השימוש בצילום ככלי תרפויטי מביא לכך שבמהלך כשעתיים של מפגש צילומי עם אישה הרה, מתחולל משהו שהופך את המפגש הזה למכיל, אקספרסיבי ובעל היבט תרפויטי, אשר תורם לחיזוק הקשר 'אם וילד', נוגע בנושא דימוי הגוף, מחבר בין ה'אני האישה' ל'אני האימא', מכין ללידה ונוגע בנושאים "שלא מדברים עליהם", אבל כן עוסקים בהם דרך החוויה, בצורה בלתי ורבאלית.
המודל הטיפולי אשר פיתחתי - 'צילומי הריון כטיפול באמנות', מהווה דרך לעבודה על דימוי הגוף ההריוני, חיבור גוף ונפש, שחרור והרגעה מפחדים העולים בתקופת ההריון, הכנה לעתיד, חיבור לילדות ולאמהות וכן, נושאים נוספים אשר עשויים לעלות מצד כל אישה הריונית, בהתאם לעולמה האישי, בעזרת שיקוף, הדהוד ועיבוד. 
 

שיטת טיפול זו, יוצאת מתוך האמונה כי האישה עצמה היא זו שיודעת מה נכון עבורה ואין היא זקוקה אלא לזמן ולשיקוף, כדי לעבד את החוויה הייחודית של תקופת ההריון. 
צילום נשים בהריון, פרט למזכרת הנחמדה שהוא מותיר "לדורות הבאים", יכול להיות גם תהליך המחזק את האישה ההרה מבחינה רגשית.

הייחודיות של צילום במהלך ההריון, הנו האפשרות להתמקד בהריון ובמה שעולה ממנו.

הצילום מאפשר, בדומה לשיחה, או יצירה, במהלך מפגש טיפולי, להתמקד ולהביט מזוויות שונות, על מה שנגלה ועולה על פני השטח. דברים שאולי אחרת לא היו מגיעים למודע ומאפשרים שיחה פתוחה עליהם.

אני מזמינה כל אישה הרה, לקחת לעצמה את הזמן והמקום, לעיבוד חוויה ייחודית ומורכבת זו, על מנת להעצים עצמה ולהכין את הקרקע לקליטת הפעוט העתיד לקחת חלק בחייה.
בברכת הריון שליו ולידה טובה ובריאה, 
נטלי בן ישראל.
 
המודל הטיפולי של 'צילום נשים בהריון כטיפול באמנות', הינו מודל טיפול מקורי של נטלי בן ישראל.
כל הזכויות שמורות.