תרפיה באמנות

תרפיה באמנויות הינה דרך טיפול ריגשי בלתי אמצעי, שאיננה מוגבלת בתקשורת מילולית (בשונה מטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי). 

היצירה מאפשרת עיבוד של חומרים רגשיים מעולמו הפנימי של המטופל, על ידי השלכה. 

אני לא מדברת עליי ביצירה – אני מדברת על היצירה שלי. אני לא מדברת על עצמי בתמונה שלי, אני מדברת על הבחורה המצולמת. 

צורת טיפול מעודנת זו, הינה הרבה פחות מאיימת, באופן בה היא מנטרלת באופן משמעותי את מנגנוני ההגנה שכל כך חזקים בטיפול המילולי. 

הטיפול באמנויות מאפשר ריחוק השלכתי, שבד בבד מורכב כולו מיציקת התכנים רגשיים של המטופל לתוך היצירה שלו. 

המטופל בעצם מדבר על עצמו ועל המעסיק אותו מתוך עולמו הפנימי, בעת שמדבר או מתאר את היצירה שלו או את מה שהוא רואה בתמונה.

העבודה הטיפולית בקליניקה נעשית אך ורק בגבולות הנכונים למטופל, כל אחד ואחת באופן המותאם במיוחד עבורו והדגש הינו תמיד, קודם כל – חיזוק. 

בעצם העבודה האמנותית יש אפקט נלווה מאוד עצמתי של ערך - "יצרתי משהו שלא היה שם קודם. ראיתי את עצמי מזווית שלא ראיתי קודם." נתינת פרספקטיבה חדשה, לא רק במילים, אלא במראה - דבר שמחלחל למודעות של המטופל ונוכחותו עושה עבודה אקטיבית, גם אם המטופל יביע בפועל מילות התנגדות.

בטיפול באמנויות העבודה היצירתית מספקת חוויה בדומה לחוויית המשחק אצל ילדים. מעצם היצירה המטופל עובר תהליך קתרטי ראשוני של ונטילציה - חווית הכיף, השחרור, ההתרככות לכדי מצב של נינוחות. 

התהליך עצמו מחזק וממלא מצברים והרבה פעמים, במיוחד בעת הצילומים בטבע אצל נשים בוגרות, ניתן לראות את השמחה הילדותית, השובבה, על פניה של מצולמת. מדהים לראות בכל פעם, כיצד היא מאפשרת לעצמה דברים שלא הייתה מאפשרת ביומיום, 'בעולם המבוגרים' המאופק והמלא ביקורת עצמית וסביבתית.